גישור בתובענה ייצוגית אינו גישור רגיל. זהו גישור נטול אמוציות ומאופיין בשחקנים ואינטרסים שונים מהרגיל.
בצד התביעה, בתובענה ייצוגית עיקר התהליך מנוהל לרוב על ידי בא כוח התובע, והאינטרס הבסיסי שלו ושל התובע הוא למקסם את התגמול לקבוצה וכך לקבל תגמול גדול יותר גם לעצמם. צד התביעה מצוי למעשה באיזון עדין בין רצונם להפגין את הנחישות והיכולות להכריע את התובענה הייצוגית, לבין הרצון להגיע לתוצאה מקסימאלית במינימום זמן משאבים.
מן הצד השני מצוי הצד הנתבע – חברה אשר לרוב נאלצת להתמודד עם השלכות רוחב של סוגיה כזו אחרת. סכומי התביעה הם לרוב משמעותיים ועלולים להשפיע על התנהלותה, על דיווחיה לבורסה, על ההפרשות הנדרשות ואף על יחסיה עם גופים מממנים.
שני שחקנים נוספים שאינם משתתפים בגישור, אבל בעלי חשיבות רבה, הם הציבור אשר מיוצג על ידי היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט אשר בסופו של דבר אמור לאשר את הסכם הפשרה. מורכבות זו מחייבת לערוך את הגישור בפני גורם אשר מכיר ומבין מקרוב את האינטרסים השונים, עם עדיפות למי שפעל בשתי הזירות ומייצג באופן קבוע הן תובעים והן נתבעים בתובענות ייצוגיות.