המחירים נבדקו מול המחירון שמפרסם משרד התחבורה, ובחלקם עברו אותו ב-80% ■ היקף התביעה: עשרות מיליוני שקלים ■ Gett: “התביעה חסרת בסיס”

בקשה להכרה בתביעה כייצוגית נגד Gett (גט טקסי) הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד. בבקשה נטען כי החברה גובה סכומים גבוהים מהמותר לפי חוק מלקוחותיה העסקיים, המהווים את עיקר ההכנסות מלקוחות החברה, נסיעות המבוצעות לפי סכום נקוב. התביעה טוענת כי מדובר בהתנהלות שיטתית החוזרת על עצמה בכל התקשרות.

התובעים, שני משרדי עורכי דין, טוענים כי כלל הנפגעים מהטענה הם לקוחות שלהם הסכם עם מוניות Gett ושנגבו מהם סכומים הגבוהים לעתים בעשרות אחוזים מהקבוע בחוק ומאלה שגובות מוניות מתחרות ואף מוניות של Gett בנסיעות שלא במסגרת הסדרי חברה.

בבקשה נטען כי Gett גובה מחירים מופרזים מלקוחותיה גם ליעדים המופיעים בהסכם וגם ליעדים שאינם נכללים בו ביחס למחירון שמפרסם משרד התחבורה. היות שמדובר ביעדים שמופיעים בהסכם מוסדר, הרי שגם לבית העסק שכורת את ההסכם יש אחריות בהסכמה על מחיר ליעד מסוים – אבל התביעה טוענת לגבייה מופרזת גם בנסיעות ליעדים משתנים, שאינם מופיעים בהסכם.

נזכיר כי ברירת המחדל של נסיעה במונית הוא הפעלת מונה רץ שעל-פיו נקבע מחיר הנסיעה. אופציה אחרת כוללת קביעת מחיר נסיעה מראש. משרד התחבורה מגדיר את מחיר המקסימום שמותר לגבות בנסיעה במחיר מוסכם.

התביעה מספקת שורת דוגמאות שבהן גבתה Gett יותר מהמותר: בנסיעה עירונית, למשל, שילם נוסע עסקי של החברה 65 שקל. היות והסכום נראה היה לו מופרז, הוא ביצע את הנסיעה מחדש במונית אחרת – ושילם 40 שקל.

במקרה אחר, נוסע נסע מתל-אביב לנתניה, יעד שאינו מוזכר בהתקשרות – וחויב במחיר גלובלי הגבוה ב-80% מזה שמתיר החוק. באחת הדוגמאות מופיעה נסיעה שבגינה אמורה החברה לגבות 36 שקל, אלא שבפועל חייבה Gett סכומים שונים בטווח של 49-66 שקל.

למעשה משרד עורכי הדין התובע, שמצוי בהתקשרות עם החברה, טען כי מתוך 1,000 נסיעות שבוצעו בשנתיים, בכ-400 נסיעות שבוצעו לפי מחיר מוסכם ולא לפי מונה גבתה Gett מחיר מופרז, הגבוה מהמחיר שסוכם.

עוד נטען כי כשהסבו את תשומת-לב החברה לכך, בחלק מהמקרים קוזז ההפרש. לטענת משרד הורוביץ, אבן, אוזן ושות’, שהגיש את התביעה, התופעה חזרה על עצמה גם במשרד אחר המצוי בהתקשרות עם Gett ושצורף לתביעה.

במחירון משרד התחבורה כאמור לא נכללים מחיר תקרה ליעדים בנסיעות בתוך הערים ללא מונה – אך גם במקרים אלה טוענת התביעה לגבייה מופרזת: בנסיעה שבוצעה ללא מונה נטען כי Gett גבתה סכום הגבוה ב-85% מהסכום ששילם נוסע באותו המסלול בדיוק עם מונה.

בתביעה מוסברת המסגרת המשפטית שבה אמורות חברות מוניות לפעול – מסגרת הכוללת את תקנות התעבורה ואת צווי הפיקוח על מחירי המוניות. עוד נטען כי גם כשמבצעת Gett נסיעה ליעדים שהוסדרו במפורש ברשימת היעדים המוסכמת עם בית העסק, פעמים רבות היא גובה מחירים גבוהים יותר.

היקף התביעה נאמד בעשרות מיליוני שקלים. התביעה מבקשת לכלול בה את כל מי שהתקשר עם Gett ב”הסדר חברה”, ונגבו ממנו תשלום הגבוה מהמחירון בשבע השנים האחרונות.

“מדובר בהסדר שאמור להיטיב עם המשתמשים בשירותי Gett אך ייקר את השירותים באופן ניכר”, אמר עו”ד רונן הורוביץ. “נושא הפיקוח על מחירי המוניות עדיין לא זכה לטיפולי המשפטי המתאים, ואנו תקווה כי הדבר ייעשה בין היתר בתובענה זו”.

מ-Gett נמסר: “החברה לומדת את פרטי התביעה, שעל פניה נראית כחסרת בסיס, ותגיב לה כנדרש לבית המשפט המוסמך. חברת Gett תמשיך להעניק לכלל לקוחותיה שירות אמין, מתקדם ומוביל, כפי שעשתה ועושה מיום הקמתה”.