אורי חודי 24/05/2017, 15:56
האם ועדות מקומיות רשאיות לדרוש תשלום מבעלי קרקעות או נכסים על עצם הכנת שומה הבוחנת מה יהיה גובה היטל ההשבחה במקרה של מימוש? ולגבות אותו על חשבון היטל ההשבחה העתידי למרות שלא הגיע מועד המימוש בפועל? על פי היועץ המשפטי לממשלה, שהגיש את עמדתו בערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק דין של בית המשפט המחוזי, שפסק נגד אפשרות זו לגבות תשלום על הכנת השומה, התשובה לשתי השאלות שלילית. נציין כי זו עמדת היועץ המשפטי לממשלה אך בית המשפט העליון טרם הכריע בסוגיה.
הערעור האמור הוגש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בלוד בעתירה מנהלית שהוגשה בשנת 2014 נגד ועדה מרחבית שרונים. אותה עתירה הוגשה בשם תאגיד חוץ אשר מחזיק בקרקעות באזור המועצה תל מונד, על ידי עוה”ד רונן הורוביץ, ירון אלון ויוסף סיסו ממשרד הורוביץ, אבן, אוזן ושות’. בעתירה התבקש בית המשפט המחוזי לחייב את הוועדה המרחבית למסור לידי העותר שומות היטל השבחה אשר הוכנו על ידה בנוגע למספר רב של מגרשים שבבעלות אותו תאגיד, וזאת כחלק מהיערכותו לקראת מכירה אפשרית של המגרשים.
כאשר ביקש העותר לקבל את השומות, התנתה הוועדה המרחבית את קבלתן בתשלום שכר טרחתו של השמאי, אשר בתחילה הועמד על חצי מיליון שקל ולבסוף על 1.25 מיליון שקל, אשר חושבו בסך של כ-5,000 שקל עבור כל יח”ד שתוכל להיבנות בעתיד במגרש בו החזיק העותר.
בית המשפט המחוזי קיבל את העתירה ולמעשה שלל את הפרקטיקה של הוועדה המרחבית, לגבות מראש תשלום עבור הכנת שומות על חשבון היטל ההשבחה. בית המשפט קבע שאין חובת תשלום מיידית של היטל ההשבחה רק כי בעלים פונה לבררו אל מול מוסד התכנון. כך גם קבע בית המשפט שהוועדה אינה יכולה לפתוח את השומה מחדש בעת תיקון חקיקה עתידי. בעקבות פסק הדין הגישה הוועדה המרחבית את הערעור לעליון, ובהמשך לכך ביקש להצטרף לערעור גם מרכז השלטון המקומי, אשר ניסה לתמוך בטענותיה של הוועדה המרחבית. לאור השלכות העניין, ביקש בית המשפט העליון את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.
“שומה מחייבת”
“גישתו של בית המשפט, לפיה אין בהכנת שומה מוקדמת לבקשתו של נישום כדי לחייב את הנישום לשלם את מלוא ההיטל באופן מיידי, מקובלת על היועץ המשפטי לממשלה”, כך נכתב בעמדת היועץ שהוגשה לבית המשפט, “בכך ניתנת לנישום האפשרות והזכות לברר את החוב בו הוא חב על מנת שיוכל לכלכל את צעדיו בתבונה, ונשמרת האפשרות שהוענקה לנישום בתוספת השלישית, לדחות את מועד תשלום ההיטל ממועד ההשבחה (מועד אירוע המס) למועד המימוש.
“לצד האמור, יודגש כי גובה השומה, כפי שתיקבע במהלך הכנת השומה המוקדמת, מחייב את הנישום והופך חלוט, אלא אם כן הנישום נקט בהליכי הגשה בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בתוספת”.
היועץ המשפטי לממשלה התייחס גם לטענות השלטון המקומי והוועדה המרחבית לתכנון ובנייה שרונים (העוררים) על כך שעצם הכנת השומה מחייב אותן בהוצאה כספית ללא תמורה, וכתב כי “…אין בנטל מימון הכנת השומה, כדי להצדיק פרשנות משפטית שתייצר חובה על הנישום לשלם מייד את מלוא גובה ההיטל. עם זאת, מציין היועץ המשפטי לממשלה כי באם בעתיד יימצא שיש קושי מימוני של ממש לרשויות או לוועדות, תיבחן האפשרות להתקין תקנות בנושא זה”.
עורכי הדין רונן הורוביץ וירון אלון מסרו: “מדאיג לראות רשות מקומית, אשר סבורה שהיא יכולה לחרוג מהוראות החוק באופן כה בוטה וחריג…. אנו תקווה כי גם עמדתו של בית המשפט העליון תהיה בהתאם”.